קריקטורה עוצמתית זו מציגה באופן סאטירי את התוצאות הדרמטיות של מבצע "עָם כְּלָבִיא" הישראלי, שנערך ב-13 ביוני 2025, על תוכנית הגרעין האיראנית. במרכז הקריקטורה ניצבת דמותו של מנהיג איראן (עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון), כפוף ורפוי, כמעט שבור. על ראשו חובש טורבן שחור, המסמל את סמכותו הדתית והפוליטית, ועליו המילה "איראן".
הבעת פניו משדרת הלם עמוק, תסכול, אכזבה וכמעט חוסר אונים. קמטי הדאגה, הפה הפעור במעט והעיניים הבוהות מבטאים תחושה של אובדן שליטה והתפכחות כואבת. בידיו האוחזות בחוסר אונים, הוא מחזיק עציץ שבו שתולים מספר 'פרחים' ייחודיים. אלו אינם פרחים רגילים, אלא סמל אזהרה של קרינה רדיואקטיבית.
הפרטים בקריקטורה חושפים את מלוא הדרמה: כל אחד מה'פרחים הגרעיניים' כפוף, נבול וחסר חיוניות, מה שמסמל באופן חד-משמעי את הפגיעה הקשה ואת עוצמת הקריסה של תוכנית הגרעין. במשך עשרות שנים השקיעה איראן משאבים עצומים ומאמצים פוליטיים וכלכליים כבירים בקידום תוכנית הגרעין שלה, שהייתה בבחינת פרויקט לאומי בעל חשיבות אסטרטגית עליונה. קמילת הפרחים מייצגת את גדיעת התוכנית הגרנדיוזית הזאת בבת אחת.
הבעתו של המנהיג האיראני מרמזת על הפתעה גמורה ולא צפויה. נראה שהוא לא העלה על דעתו שמה שטיפח באדיקות כה רבה עלול להיקטע בבת אחת ובאופן כה מוחץ. מדובר בתחושת אובדן שליטה, ואולי אף תדהמה מול העוצמה והאפקטיביות של "האויב הציוני".
הקריקטורה מצליחה לשלב בין דימוי עדין לכאורה של גינון לבין מציאות גיאופוליטית מורכבת ורוויית סכנה. היא מותחת ביקורת חריפה על המשטר האיראני, על שאיפותיו הגרעיניות ועל תפיסת המציאות המנותקת, שהובילה להשקעה כה גדולה בפרויקט שהוכח כפגיע. בו-זמנית, היא מבליטה את האפקטיביות של הפעולה הישראלית ( מבצע "עָם כְּלָבִיא"), שהצליחה לשבש באופן דרמטי את מסלול ההתעצמות של איראן ולפגוע אנושות בשאיפותיה לפתח נשק גרעיני.
הפרחים הקמלים מסמלים לא רק פרויקט גרעין שמתייבש, אלא אולי חזון לאומי שלם שהתנפץ. הקריקטורה משדרת מסר של כישלון, מפלה ואכזבה, ומציגה את איראן במצב של פגיעות – לאחר שספגה מכה כואבת בליבת שאיפותיה האסטרטגיות.
יַאסֵר אַחְמַד – ياسر أحمد, אלעַרַבּ – العرب, לונדון, 18 יוני 2025.
