הילדים האבודים – הקריקטורה השבועית של עידית

מתוך עיתון תִשְרִין – تشرين – סוריה.

תינוקות בני יומם ננטשים בסוריה. בשנה האחרונה כ- 43 תינוקות נמצאו זרוקים בפחי אשפה, ליד בתי חולים או מסגדים. העוני – אלפַקְר- الفقر ונישואי הקטינות – זַוַאג' אלקַאצִרַאת – زواج القاصرات הם הגורמים העיקריים לחוסר היכולת של אזרחים סוריים לגדל את הילדים הללו. הם בלתי רצויים. תושבי העיירה א-דַאנַא מצאו לפני מספר חודשים תינוק בן מספר ימים עטוף בחתיכת בד, נטוש ליד המסגד. הם לקחו אותו לתחנת המשטרה. שם החלו בחקירה מאומצת, שבסופה מצאו את אם התינוק. התברר שהיא נטשה אותו כי לא היה לה במה להאכילו. התינוק הוחזר לאמו למרות מצבה הכלכלי הקשה.

כתשעים אחוז מהעם הסורי נמצא מתחת לקו העוני, יש המרוויחים פחות משני דולרים ליום. מלחמת האזרחים – אלחַרְבּ אלאַהְלִיַה – الحرب الأهلية העקובה מדם בסוריה הותירה ילדים רבים עניים ונטולי זהות, הן ילדים שנעקרו מבתיהם, והן כאלה שאבותיהם נהרגו במלחמה, ואימהותיהם נותרו ללא תעודות מזהות.

ומה בקריקטורה?

בקריקטורה נראים תינוקות, שנולדו זה עתה, יוצאים בהמוניהם מחדר הלידה – עֻ'רְפַת אלוִלַאדַה – غرفة الولادة בליווי הרופא והאחות. הם רצים לעבר האדם הראשון שנקרה בדרכם, פורשים ידיהם וקוראים לו: "אבא, אבא…" בַּאבַּא בַּאבַּא – بابا بابا…

האיש, שעל בגדיו הבלויים כתובה המילה "דַוְלַה" – מדינה – دولة, מייצג את המשטר הסורי. הוא כלל לא שמח לראותם, להפך, הוא מופתע ומבוהל. אין לו כסף לטפל בילדים המסמלים את אזרחי סוריה. הוא עני מרוד והכיסים שלו מרוקנים.

קריקטורה זו עוררה ויכוחים סוערים ברשתות החברתיות, רבים האשימו את הקריקטוריסט הסורי, יַאסִין אלחַ'לִיל- ياسين الخليل, בניסיון לתרץ את אוזלת ידו של המשטר בסיפוק צרכי האזרחים. לדעתו, שיעור הילודה הגבוה הוא הסיבה למצב הכלכלי הקשה. זה שקר, אומרים גולשים סורים זועמים. עד שנת 2011 נחשבה סוריה למדינה עם שיעור ילודה גבוה של חצי מיליון לידות בשנה. אך, בעקבות המלחמה ירדו אחוזי הילודה שם בחמישים אחוז לפחות.

הידעתם?

משפחת אומנה או משפחה מאמצת? חלק מהילדים הנטושים מסוריה נשלחים לבתי יתומים, וחלקם נאספים על ידי אנשים חשוכי ילדים, או על ידי משפחות שנוטלות עליהם חסות. אך, אין אפשרות לאמץ את התינוקות הללו באופן רשמי. מדוע? האימוץ (א-תַבַּנִי) נחשב לאסור- חַרַאם حرام לפי דת האסלאם.

מה גורל הילדים האסופים? גורלם לוט בערפל. הם לא יוכלו לקבל אזרחות – גִ'נְסִיַה – جنسبة או אפילו תעודת זהות, מעמדם בחברה יהיה נחות, לא תהיה להם זכות ללמוד ולרכוש השכלה, ויש החוששים שהם ינוצלו ככוח עבודה זול, או יגויסו כלוחמים על ידי ארגוני ג'יהאד למיניהם.

עידית בר – מרצה על החברה והתרבות הערבית ומלווה מרצים. חוקרת ובעלת בלוג הקריקטורה השבועית של עידית

כתיבה וחתימה טובה לכל עוקביי הנאמנים והמפרגנים!

אתם נותנים לי את הכוח והמוטיבציה להמשיך ולהשקיע בבלוג שלי כבר יותר מחמש שנים!

בלעדיכם זה לא היה קורה!

אשמח שכל אחד ואחת מכם יספרו על הבלוג (ועל ההרצאות) לחברים ומכרים.

בואו נתגבר על המחסום שחברת פייסבוק מציבה על מי שלא משלם לה על פרסום ממומן….

הביאו עוד אנשים שרוצים לדעת עוד ולהכיר את העולם הערבי דרך הזווית של הקריקטוריסטים הערבים.

אפשר להצטרף כאן לאלפי העוקבים שלי בפייסבוק:

https://www.facebook.com/iditaravit

או להירשם כאן לקבלת הקריקטורה השבועית בכל יום חמישי במייל:

https://iditaravit.co.il/subscribe-blog/