על קריקטורות ועל קווים אדומים/ עידית בר השבועון הסאטירי הצרפתי שארלי הבדו פרסם שורה של קריקטורות על נביא האסלאם – הנביא מוחמד. באחת מהן נראה

מעמד האישה במרוקו הולך ומשתנה לטובה: חוקים מיושנים מתעדכנים, הבערות מצטמצמת ותפקידים ציבוריים נפתחים לנשים. אבל התרבות הפטריארכלית עדיין חזקה יותר מהחוקים, שלא תמיד מיושמים

מה אפשר ללמוד על מצב האישה בעולם הערבי מהקריקטורות שמתפרסמות בתקשורת וברשתות החברתיות? האם מהפכת "מי טו" מחלחלת? ולמה החוק נגד נישואי קטינות לא תמיד

המזרחנית והמרצה עידית בר, מנהלת הבלוג הוותיק "הקריקטורה השבועית של עידית" מסבירה שרוב  מאיירי הקריקטורות בעולם הערבי הם גברים: "יש במדינות ערב נשים קריקטוריסטיות, אך

הנשים בלבנון נוטלות חלק בולט במחאה הנרחבת במדינה, לא רק כאזרחיות אלא גם במטרה לשנות את האפליה כלפיהן בתחומים שונים.

היא מלמדת ערבית כבר 30 שנה בכמה מסגרות. אחד מתלמידיה המפורסמים הוא כתב חדשות 12 לענייני פלסטינים, אוהד חמו, שלמד אצלה בהיותו בתיכון בירושלים. "אני

בשקופית הפתיחה באחת ההרצאות המבוקשות ביותר של עידית בר, רואים קריקטורה ובה גבר מפגין בהתלהבות למען זכויות האישה, בעודו רוכב על אשתו הנאנקת תחת המשא

כתבתה של לי דניאל במעריב ירושלים אפריל 2019. סבה וסבתה מצד אביה נאלצו להתאסלם באיראן, אבל הודות לסבתה מצד אמה, היא קיבלה את אהבתה לערבית

כתבתה של רותי בוסידאן בעיתון ידיעות מודיעין. "בר מדברת ערבית באופן שוטף, צרכנית כפייתית של עיתונים בשפה הערבית, ובאחרונה היא עסוקה כל כולה בבלוג שפתחה

מאמר של עידית בר בביטאון המורים לערבית ולאסלאם על הדמיון והשוני בין האגדות המוסלמיות והיהודיות באשר לסיפור העקידה ולביקורו של אברהם אצל בנו ישמעאל לקריאת

"שגרירת הלשון והתרבות הערבית נולדה בישראל…" "עידית בר התוודעה לשפה הערבית כבר בילדותה כאשר ביקרה את סבתה ומאז מסלול חייה סובב סביב התרבות והמורשת של