"ועדת קישוט"

"ועדת קישוט"

חג הקורבן הסתיים.
עולי הרגל חוזרים בהמוניהם ממכה – مكة المكرمة – מַכַּה אלמֻכַּרַמַה- מכה המכובדת/הקדושה

(טוב, השנה לא כל כך בהמוניהם כבשנים עברו, אלא רק 60,000 הורשו להיכנס בשל מגבלות הקורונה).
אבל, היום שבו הם מגיעים לביתם לא פחות שמח מימי החג העליזים.

למה?
כי המשפחות עורכות קבלת פנים מיוחדת לעולי הרגל – אלחֻגַ'אג' – الحجاج שחזרו שלמים ובריאים הביתה: קישוט הבית – تزيين المنزل – תַזְיִין אלמַנְזִל.
יש המקשטים את דלת הבית ויש כאלה את הכניסה לרחוב.
זאת כדי שכולם ידעו : כאן גר حاج – חַאג' – עולה רגל.
איזה כבוד!

בעבר, העליה לרגל היתה מסע מפרך עם גמלים שארך לעיתים ששה חודשים הלוך ושוב.
על כן היתה סיבה למסיבה כשהעולים היו חוזרים לביתם.

מה כותבים בדרך כלל על שלטי הברכה?
חַג' מַבְּרוּר וַסַעְי מַשְכּוּר וַדַ'נְבּ מַעְ'פוּר
حجّ مبرور وسعي مشكور وذنب مغفور
"חג' (עלייה לרגל) טהור, ריצה מעוררת תודה וחטא מכופר"

אילו מתנות מביאים עמם העולים לבני משפחותיהם?
קטורת, בשמים, תמרים ומים מבאר זמזם بئر زمزم שנדבר עליה בהזדמנות אחרת…

ולכל מי שרכש את הקורס הדיגיטלי על התרבות הערבית: נכון, על קישוט בתי העולים לרגל דיברתי בפרק השביעי שעוסק בחמש מצוות היסוד באסלאם…

ומה בתמונה?
מתוך אתר אלח'ליג' און ליין الخليج أون لاين – שימו לב לקישוט עם ענפי דקל.
למה דווקא ענפי דקל? גם על זה נדבר מתישהו…

עידית בר – חוקרת ומרצה על החברה והתרבות הערבית