המקל או הגזר? הקריקטורה השבועית של עידית

מתוך אתר "אלבַּיַאן" (البيان), האמירויות.

הרקע לקריקטורה – מצבה של איראן בעקבות פגישת טראמפ-קים

רעידת אדמה! פגישת הפסגה בין נשיא ארה"ב לנשיא צפון קוריאה זעזעה את איראן והותירה אותה לבדה בציר הרשע…

ארה"ב, מצידה, פועלת להדק את טבעת החנק סביב איראן ולהחמיר את הסנקציות הכלכליות עליה.

אך, האם איראן באמת חלשה ונתונה ללחצים?

לא ממש… בכתבה באתר "אלמַיַאדִין" (الميادين) המקורב לחזבאללה נאמר כי איראן חזקה מתמיד. פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין רק חיזקה את עמדתה מול מדינות אירופה. הן תיאלצנה להיכנע לתכתיביה מתוך חשש מהשפעתה העצומה במזה"ת. איראן לא תסכים שיפגעו בעומק האסטרטגי שלה ובנוכחותה באיזור.

אז, האם יש סיכוי שאיראן תישבר ותוותר על תוכנית הגרעין שלה?

או תיענש על סירובה ללכת בעקבות צפון קוריאה?

תיאור הקריקטורה:

כותרת הקריקטורה: "خيارات إيران المستقبلية" (חִ'יַארַאת אִירַאן אלמֻסְתַקְבַּלִיַה) האופציות של איראן בעתיד. ניכר שהקריקטוריסט עַאמֶר א-זֻעְבִּי عامر الزعبي לא "עושה הנחות" לאיראן. מימין נוחת מקל על ראשו של המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי, ומשמאל גזר ענק מכה בראשו. בכל מקרה, לדעתו, האיראנים יוצאים נפסדים, מוכים וחבולים.

שאלות וקושיות:

מה עוד אפשר להסיק מהקריקטורה?

האם צפון קוריאה הייתה תמיד מודל לחיקוי של איראן?

מה העמדה של סין ורוסיה באשר לדבקות בהסכם הגרעין?

אילו תנאים הציבה איראן למדינות אירופה להישארותה בהסכם הגרעין?