זכויות לבעלי מוגבלויות – הקריקטורה השבועית של עידית
מתוך עַרַבִּי 21 – عربي 21
השבוע חל היום הבינלאומי לזכויות בעלי מוגבלויות.
בחברות הערביות בעבר לא ראו בבעלי המוגבלויות חלק אינטגרלי מהחברה.
היו שראו בהם אות קלון – וַצְמַת עַאר وصمة عار -לחברה, ועל כן היו נתונים להשפלה, להזנחה ולאלימות.
מצרים לקחה על עצמה להוביל את מדינות ערב בעניין זכויות הנכים.
היא הצטרפה כבר בשנת 2007 לאמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות.
בעלי הצרכים המיוחדים מהווים 10.67 אחוזים מכלל תושבי מצרים מגיל חמש ואילך (בחישוב גס זה יוצא בערך עשרה מיליון אנשים! יותר מכל תושבי מדינת ישראל!)
לאחרונה פירסם הפסיכולוג ד"ר השאם עבד אלחמיד, ספר שנקרא "הזכות לחיות" الحق في الحياة, אלחַק פִי אלְחַיַאה.
בספרו הוא מסביר מדוע יש לשלב את בעלי המוגבלויות בבתי הספר הרגילים.
הוא טוען שהשילוב ישים קץ לנידוי התלמידים הללו ולבידודם החברתי.
ערך מוסף הוא מוצא בכך שהתלמידים הרגילים ילמדו איך להתייחס לאחרים ולקבל אותם בחברה.
זה הזכיר לי משהו שנמצא באחת השאלות…אז קיראו עד הסוף…
פתגם ערבי עממי אומר- كل ذي عاهة جبّار – כֻּל דִ'י עַאהַה גַ'בַּאר – כל בעל מום הוא גיבור.
יש המפרשים זאת כך: אללה מפצה את בעל המום ומאפשר לו להיות מוצלח ומצטיין בתחומים אחרים ולהתגבר על נכותו.
תיאור הקריקטורה:
הכותרת: אלְיוֹם אלעַאלַמִי לִדַ'וִי אלאחְתִיַאגַ'את אלְחַ'אצַה – اليوم العالمي لذوي الاحتياجات الخاصة – היום הבינלאומי לבעלי צרכים מיוחדים.
הילד הנכה יושב על כיסא גלגלים. הצל שלו עומד על שתי רגליים.
הילד מייחל ליום שבו לא יהיה עוד בעל מום, ויוכל לקום מכיסאו.
רעיונות נוספים לפירוש של הקריקטורה יתקבלו בברכה.
קישור לקריקטורה:
שאלות מאתגרות:
1.מה הוא היום הבינלאומי לבעלי מוגבלויות ומתי הוא נקבע?
2.האם "שווה" להיות בעל מוגבלות במצרים? אילו זכויות מובטחות להם בחוק? ואיך אומרים "נגישות" בערבית?
3.שילוב התלמידים מהחינוך המיוחד בחינוך הרגיל הזכיר לי את הרפורמה שלנו, כאן בישראל, בחוק החינוך המיוחד. מי יודע במה מדובר?
חבר – תביא חבר!
מה זה אומר?
אל תשכחו לספר לחבר/ה אחד/ת לפחות על בלוג הקריקטורות ועל ההרצאות!
ואיפה התשובות לשאלות מהשבוע שעבר?
1. מדוע מפגינים הלבנונים ומה הם דורשים? הלבנונים קצו בממשלה שמורכבת על פי "מפתח עדתי". שרים לא מקצועיים שדואגים לאנשי שלומם ולא לאינטרסים של המדינה. השחיתות (الفساد אלפסאד) פושה בקרב האליטות ובעיקר ה"פרוטקציות" למקורבים. הם רוצים ממשלה טכנוקרטית, ממשלה שלא מבוססת על הזהות הדתית והעדתית של השרים, אלא על מקצועיותם בלבד. ממשלה שתוכל לטפל במצב הכלכלי המידרדר ולהבטיח את זכויות האזרחים.
2. לבנון זה לא איראן. בלבנון יש לאזרחים חופש להפגין. לעומת זאת, באיראן השלטונות מדכאים ביד קשה את ההפגנות. יש לציין שההפגנות באיראן פרצו במחאה על העלאת מחירי הדלק. יש שם מאות הרוגים ופצועים ואלפי עצורים. שלטונות איראן אף הפסיקו את הפעילות רשת האינטרנט במדינה כדי להקשות על ההתארגנות של המפגינים ועל סיקור המחאות בתקשורת.
3. בקיצור נמרץ: תנועת אַמַל أمل (מילולית "תקוה") ראשי תיבות של أفواج المقاومة اللبنانية , אַפְוַאג' אלמֻקַאוַמַה א-לֻבְּנַאנִיַה, כלומר, גדודי ההתנגדות הלבנונית. תנועת אמל היא מפלגה פוליטית שיעית בפרלמנט של לבנון. הקימו אותה האמאם מוסא א-צַדְר וחוסיין אלחוסייני תחת הכותרת "תנועת העשוקים/המקופחים", حركة المحرومين" חַרַכַּת אלמַחְרוּמִין בשנת 1974. בתחילה היא נועדה לשפר את מצבם של השיעים בלבנון. המיליציה של אמל קיבלה נשק ואמצעי לחימה מאיראן. יש לציין שארגון חזבאללה הוקם ב 1982 על ידי גורמים קיצוניים שפרשו מתנועת אמל.
שבת שלום ל כ ו ל ם !!!