בחברות ערביות מסורתיות ושמרניות הבחורה נחשבת לרווקה זקנה אם אינה מתחתנת בגיל צעיר.

השימוש במילה عانس – עַאנֶס – הוא ביטוי ששמור רק לנשים ונועד להשפיל את האישה שלא התחתנה.

כינוי גנאי זה משפיע על נפשה של הבחורה שהחברה מביטה עליה "בעין עקומה".

מעמד הרווקות נמוך בחברה כי אישה לא נשואה אין לה גבר שיגן עליה – يستر عليها – יֻסְתֻר עליהא.

משפחתה חוששת מ"פדיחות", ועל כן בוחנת אותה בשבע עיניים.

לפעמים היא אפילו נאלצת להתפשר ולהיות אישה שנייה של גבר נשוי.

ומה בקריקטורה?

בקריקטורה רואים את האישה הרווקה מגונדרת ויושבת על העץ כשהיא מחזיקה שלט שעליו כתוב" אלעֻנוּסה – العنوسة – הרווקות המאוחרת.

היא מחכה לגבר שיבוא לבקש את ידה.

מימין מופיעה יד שמשקה את העץ – אלה האבות או ההורים שדורשים מהחתן לשלם מוהר תמורת בתם.

על המשפך כתוב: ارتفاع المهور – אִרְתִפאע אלמֻהוּר – עליית מחירי המוהר.

בחורים צעירים, שידם אינה משגת את המוהר הדרוש לחתונה, לא מתחתנים, ועל כן נשארות בחורות רווקות.

הקריקטוריסט מותח ביקורת על ההורים ואת חמדנותם שעולה להם בכך שבתם נשארת רווקה עד גיל מאוחר.

על נושא זה של אהבה, נישואין, גירושין ורווקות אני מדברת בהרצאה המדליקה "מברוכ תביא חיבוק" (שמתאימה בול ליום האהבה).

זאת הקריקטורה שהצגנו בפרק 37 בפודקאסט בנת חלאל שעסק ברווקות זקנות בשכונה המזרח תיכונית.

לצפיה בפרק 37 – רווקות זקנות:

להאזנה בספוטיפיי:

תהנו!

שלכם

עידית