#קריקטורה בקטנה
קריקטורה קצרה ולעניין
שולם שולם לעולם – הקריקטורה השבועית של עידית
אַחְמַד רַחְמַה – أحمد رحمة, טוויטר, כווית
אחרי שבע שנים של מתיחות – תַוַתֻר – توتر – חידשו ערב הסעודית ואיראן את יחסיהן הדיפלומטיים בתיווך סיני.
למה דווקא הסינים הצליחו לתווך בין הניצים?
כי לסינים יש קשרים כלכליים הדוקים עם איראן וגם עם סעודיה.
שר החוץ של האמירויות, עבדאללה בן זאיד – عبدالله بن زايد – בירך בטוויטר על ההתקרבות בין סעודיה לאיראן במילים אלה:
"כינון היחסים בין סעודיה, האחות – א-שַקִיקַה – الشقيقة , לבין איראן היא צעד חשוב לאיזור לעבר היציבות והשגשוג – אלאסְתִקְרַאר ואלאזְדִהַאר – الاستقرار والازدهار".
גם מצרים, ירדן ותורכיה בירכו על ההסכם.
בקריקטורה נראים שלושת השליטים – הסיני מוביל את התהלוכה, אחריו הסעודי והאיראני דוהרים אל עבר ההסכם כשדגליהם מונפים על מקלות שנושאים את יונת השלום – חַמַאמַת א-סַלַאם – حمامة السلام .
זה הזכיר לי את תהלוכת הדרקון הסיני…
האם רק לי נראה שעלה הזית נושר מפיה?
הכותרת של הקריקטורה:
התקרבות סעודית איראנית בחסות סינית – תַקַארֻבּ סֻעוּדִי אִירַאנִי בִּרִעַאיַה צִינִיַה – تقارب سعودي إيراني برعاية صينية.
האם הפיוס בין סעודיה לאיראן ירגיע את צרכני הנפט?
האם הוא יצמצם את העוינות בין סונים לשיעים?
ומה עם המיליציות החמושות הנאמנות למשמרות המהפכה – אלחַרַס א-תַ'וְרִי – الحرس الثوري -האם פעילותן תימשך?
והשאלה הגדולה היא:
האם חידוש היחסים יביא שלום וביטחון לאיזורנו? או שמא יש לנו כישראלים מקום לדאגה?
"בנת חלאל"