#הקריקטורה_השבועית_של_עידית

רמדאן והדם?

חודש רמדאן, החודש התשיעי בשנה המוסלמית, הוא חודש עבודת האל -שַהְר אלעִבַּאדַה – شهر العبادة, חודש של טיהור הנפש וחזרה בתשובה – תַוְבַּה – توبة .

כשאני מספרת בהרצאתי "לשחרר את הפלונטר התרבותי" על חודש רמדאן שבו אסור למוסלמי אפילו לקלל ולנהוג באלימות, תמיד שואלים אותי ומקשים – "אז, איך זה מסתדר עם הפיגועים בחודש הזה?"

והנה אני מסבירה:

בחודש רמדאן הרגשות הדתיים נמצאים בשיאם וגם הרגישות הדתית.
לפי המסורת המוסלמית אחד הקרבות החשובים של נביא האסלאם, הנביא מוחמד, התרחש בחודש זה.
זה קרב בַּדְר – עַ'זְוַת בַּדְר – غزوة بدر אשר התרחש במרץ בשנת 624. בקרב זה שדדו מוחמד ואנשיו שיירה של אנשי מכה שחזרו מדמשק. הם חזרו לביתם עם שלל רב: גמלים, נשק ובגדים. היה זה ניצחון גדול למוסלמים על הכופרים.
מלחמת יום כיפור, אף היא היתה ברמדאן, ונקראת גם – מלחמת העשרה ברמדאן – חַרְבּ אלעַאשִר מִן רַמַדַאן – حرب العاشر من رمضان.
האמונה היא שאללה מעניק ניצחונות למוסלמים בחודש זה.

כשהאזנתי לריאיון עם אחד השיח'ים ברדיו רַאיַה- راية FM, הוא אמר שצריך לזכור שרמדאן זה לא רק חודש של צום, אלא גם חודש של ג'יהאד – جهاد – מלחמת קודש.
לכאורה, מהותו של החודש הוא ג'יהאד א-נַפְס – جهاد النفس – המאבק בנפש, או ניצחון הרוח על החומר. המוסלמי אמור לענות את נפשו, כך שתתרגל לסבול את הקושי שבצום.

אך, יש קיצונים לאומנים ואנשי דת מוסלמים שמנצלים את רגשות הדתיים שנמצאים בשיאם בחודש זה כדי להלהיב ולהסית את הציבור לטרור, לפיגועים ורצח, כי זה החודש שבו המוסלמים גוברים על אויביהם.

בקריקטורה של מַחְמוּד עַבַּאס – محمود عباس (וזה לא אבו מאזן!) נראה המוסלמי רוכב על סוס חום ומעביר, כמו במירוץ שליחים, את השלט שעליו כתוב – לַא אִלַה אִלַא אלְלַה – لا إله إلا الله – אין אל חוץ מאללה, לפלסטיני הרכוב על סוס לבן.
הכותרת – פִי דִ'כְּרַא עַ'זְוַת בַּדְר – في ذكرى غزوة بدر – לזכר קרב בדר.
השאיפה היא שכשם שמוחמד ואנשיו ניצחו את הכופרים בקרב בדר, כך הטרוריסטים יצליחו להביס אותנו בחודש זה. האמנם?

לבי נוטף דמעות על הנרצחים והנרצחות
יהי זכרם ברוך.
איחולי החלמה לפצועים בגוף ובנפש.
עידית