הערבים מתרפקים על העבר המפואר שלהם לעומת המציאות המרה

בקריקטורה נראים ספרים על ניצחונות המוסלמים ברקע, הספרים עוסקים בניצחונות היסטוריים של המוסלמים. קרב הירמוכ, כיבוש אנדלוסיה, צלאח אלדין, כיבוש קונסטנטינופול, קרב חיטין. אלה תקופות שבהן הציוויליזציה האסלאמית הייתה בשיאה, כמו בתקופת הח'ליפות או במהלך הכיבושים ההיסטוריים. הספרים האלה מייצגים עבר מפואר וגאה.

על הספר המרכזי בקריקטורה כתוב "העידן הערבי המודרני"  – "العصر العربي الحديث" ספר שנראה כמו קופסת טישו,  מה שמרמז על בכי, עצב או ייאוש.

הספרים ברקע מסמלים את העבר המפואר של העולם המוסלמי והערבי, תקופה שבה היו הישגים תרבותיים, מדעיים וצבאיים. זהו ניגוד חריף למצב המודרני שמיוצג בקדמת התמונה.

הקריקטוריסט מרמז שהעידן המודרני בעולם הערבי הוא תקופה של חולשה, כישלון או אובדן, בניגוד לעבר המפואר. הרעיון הוא שכל מה שנותר מהעידן המודרני הוא לבכות על מה שהיה פעם.

הקריקטורה יוצרת ניגוד חזותי ורעיוני בין העבר (המיוצג על ידי ספרים מפוארים) להווה (המיוצג על ידי קופסת טישו). זהו מסר ביקורתי על הידרדרות המצב בעולם הערבי המודרני, בין אם מבחינה פוליטית, תרבותית או חברתית.

המסר המרכזי:
הקריקטוריסט מביע תחושת תסכול ואכזבה מהמצב הנוכחי של העולם הערבי. בעוד העבר מלא בניצחונות והישגים, ההווה מתואר כתקופה של חולשה וייאוש, שבה אין מה לעשות מלבד לבכות על מה שאבד. זו ביקורת על חוסר ההתקדמות, הכישלונות הפוליטיים, החברתיים או התרבותיים, ואולי גם על חוסר היכולת להתמודד עם אתגרי המודרניות. תחושת נחיתות מול המערב.

קרדיט: אוסאמה חג'אג' – أسامة حجاج, ירדן. אפריל 2025