בקריקטורה נראית ידו של אדם לבוש חליפה שחורה, המזכירה מלצר או משרת בריטי, המחזיק בידו מגש ועליו חתיכת אדמה בצורת ארץ ישראל. על השרוול מתנוסס דף שעליו כתוב: "הצהרת בלפור – وعد بلفور". המראה יוצר תחושה של טקס הגשה מהודר, כאילו מדובר במנה שמוגשת לסועד נכבד.
מאחורי הדימוי הזה מסתתר מסר פוליטי חריף: הקריקטורה מבטאת את הנרטיב הערבי הרואה בהצהרת בלפור מעשה קולוניאלי, שבו בריטניה "הגישה על מגש של כסף" את אדמת פלסטין ליהודים שאינם זכאים לה. המגש מסמל מתנה שניתנה בקלות דעת, והיד המוגשת מייצגת את האליטה האירופית שחילקה את אדמות המזרח כאילו היו רכוש פרטי.
על כן בערבית נקראת הצהרת בלפור: וַעְד בַּלְפוּר אֶל־מַשְאוּם (وعد بلفور المشؤوم) – הצהרת בלפור ה"ארורה" או ה"מקוללת".
המסר ברור: מדינת ישראל נולדה לא מתוך זיקה היסטורית של עם לארצו, אלא מתוך "מזימה קולוניאלית" של המערב. כך מבקש הקריקטוריסט לשלול את הלגיטימיות של הרעיון הציוני ולהציג את הצהרת בלפור כסמל לאי־צדק היסטורי.
אולם מנקודת מבט ישראלית ויהודית, זהו עיוות גמור של ההיסטוריה, משום שהצהרת בלפור לא "העניקה" אדמה, אלא הכירה רשמית בזכות קדומה של עם שלאורך דורות לא ויתר על החלום לשוב למולדתו.
הקריקטורה של מאהר רשואן – ماهر رشوان ממצרים.
