דורכים עליהם – הקריקטורה השבועית של עידית
מתוך עיתון א-רוּאְיָה الرؤية, איחוד האמירויות הערביות
בהודו לא מתים מנגיף הקורונה.
מתים ממהומות וקרבות רחוב על רקע תיקון "חוק האזרחות" (קַאנוּן אלגִ'נְסִיַה – قانون الجنسية) משנת 1955.
חוק האזרחות המתוקן קובע מי הפליטים שיכולים להגיש בקשה לקבלת אזרחות הודית:
פליטים משלוש מדינות: פקיסטן, בנגלדש ואפגניסטן.
אך, יש תנאי לקבלת האזרחות: רק מי שאינו מוסלמי!!!
המוסלמים רואים בחוק זה חוק מפלה וגזעני.
הוא הופך אותם לאזרחים סוג ב' (מֻוַאטִנוּן מִן א-דַרַגַ'ה א-תַ'אנִיַה – مواطنون من الدرجة الثانية)
הם יצאו לרחובות להפגין, אך לא ציפו לתגובה כה אלימה.
הרשתות החברתיות מלאות בעדויות של מוסלמים שנפגעו מאלימות של הינדים קיצוניים נגדם: שריפת בתים וחנויות, ובזיזת מסגדים.
לפי הנתונים הרשמים נהרגו חמישים איש ונפצעו כמה מאות, אך, יש הטוענים כי המספר האמיתי של הקורבנות הוא פי שניים.
גם עיתונאים, שמעזים לסקר את האירועים הקשים, מסכנים את חייהם.
עיתונאי הודי, שדיווח על אירועי האלימות בניו דלהי, ספג מכות מכנופיות של הינדים.
הוא אף נאלץ להפשיל את מכנסיו, כדי שהתוקפים יוכלו לוודא אם הוא מוסלמי שעבר ברית מילה (מַחְ'תוּן – مختون) או הינדי.
יש גם הינדים שמתנגדים לחוק, ומצטרפים להפגנות ההמוניות של המוסלמים.
אך, שלטונות הודו נאבקים ב כ ו ל ם בחורמה.
הם מפרסמים בפומבי את תמונותיהם ושמותיהם של המשתתפים בהפגנות נגד חוק האזרחות, ומשמיצים אותם.
הנקמה לא תאחר לבוא.
האם עתיד המוסלמים בהודו לא מבשר טובות?
ומה בקריקטורה?
הפיל ההודי דורך על המוסלמי.
הפיל הוא ענק. הוא מסמל את שלטונות הודו הדורסניים שפוגעים במוסלמים, ומפלים אותם לרעה.
הם רוצים להפוך את המדינה להינדית, ולהחליש את כוחם של המוסלמים.
המוסלמי מתפלל על שטיח התפילה שלו.
הוא נראה קטן וחסר אונים מול השלטון-הפיל שעומד למעוך אותו.
על הפיל כתוב: اضطهاد مسلمي الهند – אִצְ'טִהַאד מוּסְלִמִי אלְהִנְד – רדיפת המוסלמים של הודו.
מי יודע למה הפיל בקריקטורה בצבע ירוק?
שאלות ואתגרים:
- כמה מוסלמים יש בהודו כיום?
- אילו עוד צעדים של ממשלת הודו פגעו במוסלמים?
- איך התערבו שלטונות הודו בהלכה המוסלמית (השריעה)? רמז…קשור לגירושין
ואם כבר מדברים על גירושין…
זו הזדמנות להזמין לשנה הבאה את ההרצאה החווייתית שלי "חתן וכלה אלחמדוללה – על נישואין וגירושין באסלאם בראי הקריקטורות הערביות" לוועדי עובדים, למועדוני תרבות ופנאי ולכל מי שמחפש לפתוח צוהר לעולם אחר ולמנהגים שונים!
עידית 0506289020 (זמינה תמיד בווטסאפ)
זוכרים את הפוסט מהשבוע שעבר על נישואי קטינות "מתה עליך"?
הנה התשובות לשאלות שהיו בו:
1. אילו סיבות נוספות יש לנישואי קטינות?
לא רק אבטלה ועוני הם הסיבות לנישואי קטינות. יש עוד כמה סיבות, כמו למשל, מנהגים ומסורות בחברה פטריאכלית שמגבילים את מעורבותה של האישה בתהליך בחירת החתן והנישואין.
באיזורים הכפריים ההורים פחות מתעניינים בהשכלת הבנות, אלא יותר בלחתן אותן בהזדמנות הראשונה שנקרית בדרכם.
יש חשש שמא הילדה תגיע לגיל מבוגר ולא תתחתן ואז תיהפך לרווקה זקנה, ותהווה עול על המשפחה. החשש זה הפך למוחשי עם ההידלדלות במספר הגברים. רבים מהם נהרגו במלחמה הניטשת בסוריה.
2. איך מחתנים בנות צעירות במצרים בניגוד לחוק?
החוק במצרים קובע שילדה יכולה להתחתן רק מגיל 18. אך באיזורים הכפריים נוהגים ש"מורשה הנישואין" – אלמאד'ון א-שרעי – المأذون الشرعي מחתן את הזוג בחתונה מסורתית (זואג' ערפי), גם אם הילדה טרם הגיעה לגיל הקבוע בחוק. כאשר היא מגיעה לגיל 18 הוריה מסדירים את הנישואין באופן רשמי.
3. יש המכנים את נישואי הקטינות "תאונת פגע וברח"- אֻדְרֻבּ ואהְרֻבּ – أضرب واهرب -מדוע?
יש הרואים בנישואי קטינות "תאונת פגע וברח", זאת מכיוון שהגבר מתחתן עם הילדה כשהיא עדיין קטנה. כך הוא יכול לגדל אותה ולעצב את החינוך שלה כרצונו. אח"כ כשהיא מתבגרת, הוא מואס בה, נוטש אותה לאנחות ובוחר לו אישה אחרת.
מקור הקריקטורה-
https://www.alroeya.com/uploads/images/2020/03/09/758673.jpg
