דיכוי או כיסוי?

מה לא שמענו בימים האחרונים על שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים? אך מה חושבים הפלסטינים על הפרשנויות שלנו? 
המילה "אַסִיר" (أسير) בערבית פירושה "שבוי מלחמה" ולא "אסיר". הפלסטינים רואים באסירים שלהם בבתי הכלא הישראלים שבויים שזכאים לקבל את כל הזכויות הקבועות בחוק לשבויי מלחמה. בראיון לאתר "פלסטין עכשיו" (فلسطين الان), אומר ריאד אלאשקר ממרכז אסירי/שבויי פלסטין למחקרים, שאמצעי התקשורת הישראלים מסיתים נגד האסירים למרות שביתתם המוצדקת. הוא מוסיף כי הדבר נעשה בתיאום עם גורמי ביטחון של "ממשלת הכיבוש" כדי לצמצם את התמיכה וההזדהות של דעת הקהל הערבית והבינלאומית עם השובתים. אלאשקר מאשים את התקשורת הישראלית הטוענת שהשביתה נועדה לשרת אינטרסים פוליטיים ויריבויות פנימיות בתנועת "פתח". 
כעסו מופנה בעיקר אל עיתון "הארץ" (שבד"כ מצוטט רבות בעיתונות הערבית כפרו-פלסטיני…) שהעז לפרסם מאמר שלפיו השביתה נועדה לחזק את מעמדו של מרואן אלברגותי על חשבון היו"ר, מחמוד עבאס. לטענתו של אלאשקר, שביתת הרעב היא אך ורק מחאה וזעקה נגד הדיכוי ותנאי המאסר הקשים של האסירים בבתי הכלא הישראליים.
בקריקטורה נראה האסיר הערבי הכבול בשלשלאות  זועק "שביתה" ומנסה בקולו לחסום את הפטיש שבו אוחזת יד ישראלית… 
מה דעתכם? האם האסירים הביטחוניים החלו לשבות רעב כי הם סובלים מדיכוי? או שמא השביתה היא כיסוי לאינטרסים פוליטיים של יוזם המחאה, המחבל מרואן אלברגותי?