שוּפוּנִי יַא נַאס
ביקורת של הקריקטוריסטים הערבים על הצביעות שבמתן צדקה ברמדאן ועל "צדיקות מזויפת"

שוּפוּנִי יַא נַאס

תַּרְבּוּטִיפּ

שוּפוּנִי יַא נַאס

הבטחתי לכם תרבוטיפ על רמדאן , והפעם על מצווה חשובה, אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, והיא הצדקה.

מצוות הצדקה מופיעה בקוראן: "وَأَقِيمُواْ الصَّلاَةَ وَآتُواْ الزَّكَاةَ" (סורת אלבַּקַרַה – פרשת הפרה -– سورة البقرة, פסוק 43) – "התפללו ותנו צדקה (זַכַּאה)".

למה לתת צדקה דווקא ברמדאן?

הצדקה ניתנת ברמדאן כי אללה משלם שכר כפול על מצוות ומעשים טובים בחודש זה.

לקראת סוף חודש רמדאן מצווה על המוסלמים לתת את "זַכַּאת אל-פִטְר" (הצדקה של עיד אלפטר)

האם כל אחד יכול לתת סכום כסף כאוות נפשו?

לא בדיוק.

כל משק בית מוסלמי מחויב בתשלום "זַכַּאת אל-פִטְר" לפי מספר הנפשות במשפחה.

המועצה הדתית העליונה בכל מדינה קובעת את הסכום המינימלי הנדרש לנפש.

הצדקה נועדה לסייע למשפחות עניות ונזקקות כדי שיוכלו לחגוג כמו כולם את חג עיד אלפטר ולשמוח בו.

בקריקטורה נראה איש (דמות בשם אבו מחג'וב) נותן מטבע למקבצת הנדבות, אך בעצם משלם כסף לאנשי יחסי ציבור כדי שיצלמו אותו נותן צדקה. מה שנקרא – שוּפוּנִי יַא נַאס – תראו אותי, כלומר כדי לעשת רושם. הוא לא באמת "צדיק" אלא מתחפש לצדיק, ואולי זה מתאים לפורים.

שיהיה לנו פורים שמח אנשאללה

להתראות בטוב

עידית

הקריקטורה של עימאד חג'אג' – عماد حجاج מירדן.

 

ביקורת של הקריקטוריסטים הערבים על הצביעות שבמתן צדקה ברמדאן ועל "צדיקות מזויפת"

שתפו...

גלילה לראש העמוד

קווים חוצים גבולות

הוא ספר שחושף את השפה הסודית של המזרח התיכון

הקריקטורה יכולה לעצב נרטיבים ולהנדס תודעה
זהו מסע בין קווים שחוצים גבולות – גאוגרפיים, פוליטיים ורגשיים
ומי שמבין את הדימוי – מבין את הסיפור האמיתי שמאחורי הכותרות

דילוג לתוכן