זאב או כבשה?
התלבטתי קשות אם לפרסם את ה"תרבוטיפ" היום או לא.
תיכננתי לכתוב על נושא אחר לחלוטין, אך בשל הצער והכאב על הטרגדיה שפקדה את מדינת ישראל ב"שבת השחורה",
החלטתי להביא שני פתגמים ערביים שמתאימים "בול" למצב:
אִלְלִי מַא בִּיכּוּן דִיבּ בְּיַאכְּלוּה א-דִיַאבּ
إللي ما بيكون ديب بياكله الدياب
מי שאינו זאב טורפים אותו הזאבים.
במזרח התיכון אסור להיות כבשים (כבשה – נַעְגֶ'ה – نعجة).
צריך להתנהג כמו זאבים טורפים, כמו חיות בר, כדי לא להיהפך לטרף קל בג'ונגל המזרח תיכוני.
והנה פתגם ערבי נוסף שמייעץ לנו לא להיות "פראיירים" אם מישהו מכאיב לנו (בלי זאבים ובלי כבשים):
אִלְלִי בִּידְעַס עַלַא טַרַפַכּ אִדְעַס עַלַא רַקְִבְּתוֹ
إللي بيدعس على طرفك إدعس على رقبته
מי שדורך לך על צידך, דרוך על צווארו/עורפו.
יעני, אם דורכים עליך אל תהיה פראייר, אלא דרוך בחזרה חזק יותר,
ובקיצור, אל תשב בחיבוק ידיים אלא תשיב מנה אחת אפיים.
אז, מה אתם חושבים?
האם עלינו להתנהג כזאבים בשכונה המזרח תיכונית ולחסל את קיני הטרור של חמאס בעזה אחת ולתמיד?
אנשאללה שיהיו ימים טובים יותר לכולנו
ושאוכל להביא לכם פתגמים חביבים ואופטימיים יותר מאלה.
מוזמנים להעביר הלאה ולשתף אם אהבתם את הפתגמים או את המסר!
שהאל ישמור עליכם – אַלְלַה יִחְמִיכֹּם – ألله يحميكم
שלכם תמיד
עידית