שובר גלים – הקריקטורה השבועית של עידית
מתוך אלעַרַבִּי אלגַ'דִיד – العربي الجديد
הנשיא המצרי הולך ומאבד את הפופולריות שלו בציבור. כך, לפחות, זה נראה.
אחרי חמש שנים של שתיקה, ויש אומרים, של דיכוי, הציבור המצרי יוצא לרחובות.
ומי מוביל את המחאה הפעם?
אנשי המעמד הנמוך במצרים.
הם חיים מתחת לקו העוני. אין להם מה להפסיד.
מחסום הפחד שלהם נשבר.
הם כועסים על השחיתות של א-סיסי שחי חיי פאר, ואילו הם נדחקים לשוליים.
א-סיסי חושש מפני הפגנות. הפגנות כמו אלה שהיו בכיכר תחריר וגרמו להפלתו של הנשיא חוּסְנִי מוּבַּארַכּ.
על כן הוא פרס מבעוד מועד כוחות ביטחון מצריים בכיכרות בקהיר, שהצליחו למנוע הפגנות המוניות.
הנשיא המצרי ראה בכך ניצחון על הקונספירציה של האחים המוסלמים להפיל את המשטר.
ומה הפתרון של א-סיסי למחאות נגדו? (רמז…כך פעל גם הנשיא מוּבַּארַכּ בזמנו):
הפלת האחריות על השרים ועל הממשלה ועריכת רפורמות. הרפורמות יכללו החלפה של ששה עד תשעה שרים, ואולי אפילו פיטורי ראש הממשלה הנאמן לו, מוּסְטַפַא מַדְבּוּלִי.
מה אתם חושבים? האם צפויה עוד הפיכה במצרים?
תיאור הקריקטורה:
א-סיסי והמהפכה – א-סִיסִי וא-תַ'וְרַה السيسي والثورة.
נשיא מצרים, עבד אלפַתַאח א-סִיסִי, לבוש במדיו הצבאיים. הוא מנסה להעמיד מחסומים קטנים מפלסטיק
ומחזיק בידו תמרור – אין כניסה.
הנשיא מנסה לשווא לעצור את גלי המחאה נגדו. ההמונים המצריים מניפים שלטים הקוראים להפלת משטרו.
הם נישאים על פני הקצף של הגלים העצומים ששוטפים את מצרים ומאיימים להציף אותה.
ממש צונאמי.
לדעת הקריקטוריסט, עִמַאד חַגַ'אג' סופו של הנשיא המצרי קרב.
אין לו סיכוי לעצור את גל המחאה העממי הזה. הוא לא יצליח לעצור את הגלים שעתידים להטביע אותו.
שאלות ואתגרים:
- מי הצית את פתיל המחאה במצרים בעשרים בספטמבר?
2. איך קשורה המלחמה בטרור בסיני למחאה נגד א-סיסי?
3. איך הצליח הנשיא לארגן מפגן תמיכה בו?
בין חג אחד למשנהו אתם מוזמנים תמיד לכתוב לי ולהגיב.
ארוחות החג הן זמן טוב לספר לחברים על בלוג הקריקטורות.
אולי גם הם ירצו להתרשם ולהירשם לקבלת הקריקטורה השבועית בכל יום חמישי…
להתראות בטוב אחרי יום כיפור!
כתיבה וחתימה טובה לכולם ובשורות טובות!!!
והנה התשובות לשאלות המאתגרות מהשבוע שעבר על שביתת המורים…כבר שכחתם? הנה הזדמנות להיזכר:
1. המשכורת הבסיסית של מורה מתחיל בירדן היא 150 דינאר שהם 211 דולר. עם כל התוספות למשכורת הוא מקבל 470 דינאר שהם 660 דולר. מורה ירדני עם ותק של מעל 20 שנה בהוראה מרוויח כ-800 דינארים (כ-1100 דולר). לעומת זאת עובדי מדינה במשרדי ממשלה אחרים עם ניסיון של עשר שנים יכולים להרוויח 1400 דינאר שהם כאלפיים דולר. המורים טוענים שהם על סף ירידה מתחת לקו העוני ורק העלאה של 50 אחוזים תשווה את משכורתם לשאר עובדי המדינה.
וכמה מורה בישראל מרוויח?
2. כוחות הביטחון הירדניים נערכים למנוע את הפגנות המורים בעיר הבירה ליד מטה ראש הממשלה ובאיזור "הכיכר הרביעי" الدوار الرابع הם סגרו את כל הדרכים המובילות לשם ומנעו מאוטובוסים של מפגינים להגיע. המפגינים נאלצו לצעוד ברגל כמה קילומטרים. עדי ראייה מספרים שהעיר נמצאת במצור ביטחוני. יש הרבה פקקים. אז, אם אתם מתכננים דווקא עכשיו לנסוע לרבת עמון חישבו פעמיים!
3. נראה שהעם תומך במורים. ההפגנה הפכה מדרישה להעלאת המשכורת של המורים לדרישה להפיל את ראש הממשלה א-רזאז. פעילים אסלאמיסטים רבים (האחים המוסלמים) "עלו על הגל" וראו בכך הזדמנות להפיל את הממשלה. אחת הקריאות בהפגנה מול משרד הפנים היתה מופנית לשר הפנים חמאד בטענה שראש הממשלה שלו הוא שקרן – ” يا سلامة يا حماد رئيسك واحد كذاب – שזה מתחרז יפה בערבית .נראה שממשלת ירדן חוששת שההפגנות יתעצמו ויגלשו להפלת המשטר כפי שקרה במדינות ערב אחרות.