שביתת מורים – הקריקטורה השבועית של עידית

אלעַרַבִּי אלגַ'דִיד – العربي الجديد

כשהייתי מורה צעירה לערבית בתיכון ליד"ה בירושלים לא השתתפתי בשביתות באופן עקרוני. כאשר הודיעו בתקשורת על שביתה הייתי מגיעה לבית הספר מוקדם בבוקר ומתקשרת לכל אחד מתלמידיי באופן אישי ודורשת ממנו להגיע (טוב, לא היו קבוצות ווטסאפ חופרות כמו היום…). הייתי חדורת מוטיבציה וחשבתי שיהיה זה אסון ממש להחסיר אפילו שיעור ערבית אחד. מַגְ'נוּנה שכמותי. היום, ממרומי גילי המופלג לא הייתי נוהגת כך. היו ימים…

ועכשיו למשהו קצת יותר אקטואלי – מה קורה למורים בירדן?

שביתת המורים בירדן נכנסה לשבוע השלישי שלה. המו"מ בין הממשלה למורים נמצא בקיפאון עמוק.

המורים דורשים העלאה של חמישים אחוזים בשכר לכל המורים ללא הבדלים. אבל, לממשלה יש תנאים. היא רוצה לראות תוצאות בשטח. היא דורשת שהמורים יסכימו לעבור מסלול הכשרה מקצועי.

בקיצור, הממשלה לא כל כך מרוצה מההון האנושי שלה.

הסתדרות המורים והממשלה נאבקים ביניהם על דעת הקהל. ראש הממשלה, א-רזאז קורא להורים לשלוח את התלמידים לביה"ס. הוא מנסה לתקוע "טריז" בין המורים ולגרום למרד בשורותיהם, כדי שיסכימו "לשבור שביתה". הסתדרות המורים, מצד שני, מנסה למשוך לצידה את בעלי ההשפעה – מנהיגי השבטים בירדן. היא מבקשת מהם שיסייעו לה לקבל תמיכה מהעם בשביתה הממושכת שנועדה להחזיר למורים הירדניים את כבודם האבוד.

זה לא כל כך נעים לראות בית ספר סגור…

תיאור הקריקטורה:

פלונטר.

בית הספר שעליו מונף דגל ירדן עטוף על ידי הממשלה (אלחֻכּוּמֵה الحكومة).

הסתדרות המורים (נִקַאבַּת אלמֻעַלִמֵין نقابة المعلمين) מצד שני לופתת את התלמיד אובד העצות.

הוא בסה"כ רוצה ללכת לבית הספר, אך היא מונעת זאת ממנו.

כל אחד מהצדדים מפנה אצבע מאשימה לשני.

בינתיים אין לימודים בבתי הספר הממשלתיים כבר משמונה בספטמבר.

ונחשו מי סובל מהשביתה? התלמידים והוריהם כמובן.

שאלות להעשרה:

1. מה המשכורת של מורה מתחיל ושל מורה ותיק בירדן?

2. איך מתמודדת ממשלת ירדן עם ההפגנות של המורים?

3. מי מנצל את ההפגנות ו"תופס טרמפ" עליהן?

מומחים לירדן?

מוזמנים לכתוב לי תובנות נוספות…

אני מודה מעומק הלב לכל הקוראים הפעילים, המתעניינים והמגיבים!

אני לומדת מכם ה מ ו ן !!!

ועכשיו תורי לאחל לכם שנה טובה ומבורכת!

חג שמח !!! كلّ عام وانتم بخير !!!

ונתראה אחרי ראש השנה

אנשאללה כמובן !!!

והנה התשובות לשאלות מהשבוע שעבר (על חופש הביטוי…"כתונת משוגעים" – זוכרים?):

1. המדינות שמחרימות את קטר הן: ערב הסעודית, מצרים, האמירויות ובחריין. המתווכת ביניהן היא כוויית.
2. הערוץ השנוא על הסעודים הוא אלג'זירה الجزيرة (והשנאה היא הדדית…) הערוץ הוקם על ידי שליט קטר האמיר בשנת 1996, ויש לו יותר ממאה וחמישים מיליון צופים בעולם.
3. מסתבר שהסכסוך הפוליטי קשור גם לכדורגל. חברת beIN sports "בי אין ספורטס" הקטרית, שהיא חברת בת של ערוץ "אלג'זירה" קונה את הזכויות לשדר את ליגת האלופות ברוב מדינות המזה"ת. היא מוציאה על כך מיליוני דולרים.
אך, ערוץ בשם بي آوت كيو BeoutQ השייך ל"ערב סט" הסעודי , ערוץ ללא רישיון, גונב את השידורים ומעלה אותם בחינם. הוא גם מעלה גם פרסומות שלועגות לקטר ולחברת התעופה שלה.
זה גוזל את פרנסת ערוץ הספורט הקטרי. צופים רבים עוברים לשידורים הפיראטיים כדי לחסוך את התשלום החודשי לערוצי הספורט.
ומי המפסיד העיקרי? כמובן, ערוץ הספורט הקטרי…