צאן לטבח – הקריקטורה השבועית של עידית

מתוך עיתון הספרס, هسبريس , מרוקו

 חג הקורבן בפתח. במרוקו מחירי הכבשים מאמירים, ומשפחות עניות רבות אינן יכולות להרשות לעצמן לקנות כבש לכבוד החג.

מחירי הכבשים נעים השנה בין 250 ל-600 יורו, ואילו שכר המינימום במרוקו הוא 3,000 דרהם לחודש שהם כ-300 יורו. השכר החודשי הממוצע שם הוא רק 700 יורו.

אבל, האם שחיטת כבש בחג הקורבן (עִיד אלאַדְחַא)  היא רק "נוהג" (سُنَّة סוּנַה) או מצווה דתית (فَرِيضَة פַרִידַה)?

חלק מהמרוקאים העשירים והמשכילים, בוחרים לוותר על "התענוג" הכרוך בשחיטת כבש.

הם טוענים שמדובר במנהג קלוקל של החברה המוסלמית, ומעדיפים לתת צדקה במקום.

תיאור הקריקטורה:

הכותרת: הכבש והמשכורת (אלכַּבְּש וא-רַאתִבּ الكبش والراتب)

בקריקטורה נראית זירה של "מלחמת שוורים" או יותר נכון "מלחמת כבשים".

ה"מטאדור" אוחז ביריעת בד מרוטה אדומה ונוטפת דם שעליה כתוב "המשכורת" (א-רַאתִבּ الراتب).

אך, המשכורת העלובה של המרוקאי הממוצע אינה עומדת בפני נגיחותיו של הכבש הענק.

שאלות מאתגרות:

לפי המסורת המוסלמית נחגג חג הקורבן כזכר לאברהם שעמד להקריב את בנו. האל שלח לו כבש שישחט אותו במקומו.

מי הוא הבן הנעקד לפי האסלאם? ואיך זה קשור לטקסי העלייה לרגל (החַג') שקודמים לחג הקורבן?

מדוע קוראים לחג הקורבן גם "אלעִיד אלכַּבִּיר"? החג הגדול?

איך משפיעים המרוקאים, שחוזרים מאירופה לחופשת החג, על מחירי הכבשים?

הצטרפו לדיונים בדף הפייסבוק-  www.facebook.com/iditaravit