ח'מסה עלינו
מי לא מכיר את החַ'מְסַה?
קמע – תַמִימַה – تميمة בצורה של כף יד עם חמש אצבעות פרושות, שנועד להגן מפני עין הרע.
השנה, שנת תשפ"ב, החליט משרד הביטחון לשלוח למשפחות השכולות לכבוד יום הזיכרון ויום העצמאות את "שעון השלום".
נתקלתי בפוסטים זועמים של משפחות שסירבו לקבל את המתנה והחזירו אותה לשולחיה.
למה?
על השעון מוטבעת ח'מסה עם עין כחולה במרכזה והאצבעות בה מופנות כלפי מטה.
לטענתם זאת ח'מסה מוסלמית, לעומת הח'מסה היהודית שבה האצבעות מופנות כלפי מעלה אל האל.
כמו כן לטענת המשפחות נעדרו מהשעון סמלים יהודיים כמו מגן דוד בעוד שהסמלים הנוצריים והמוסלמיים נמצאים במעגל מסביב לשעון.
אז הלכתי לבדוק את עניין הח'מסה באסלאם:
הח'מסה נקראת גם חַ'מִיסַה – خميسة וגם יַד פַאטִמַה – يد فاطمة. או כַּף פַאטִמַה – كفّ فاطمة
ומה הסיפור מאחורי השם הזה?
פאטמה א-זַהְרַאא' היתה בתו של נביא האסלאם והיתה נשואה לבן דודו של מוחמד – עַלִי.
מסופר שיום אחד פאטמה היתה עסוקה בבישול, כאשר לפתע נכנס בעלה, עלי, הביתה עם אישה חדשה, שהרי האסלאם מתיר לגבר להינשא לארבע נשים.
עלי ביקש מפאטמה שתוסיף עוד מנת אוכל לתבשיל.
מרוב צער הפילה פאטמה מידה את כף העץ – אלמִלְעַקַה אלחַ'שַבִּיַה – الملعقة الخشبية והמשיכה לבחוש את התבשיל החם עם כף ידה.
מרוב צער היא לא חשה בכאב.
בעלה, עלי, נחפז לעברה וצעק: פאטמה, מה את עושה?
רק אז היא חשה שידה בוערת.
עלי הבטיח אז לפאטמה שהוא אוהב רק אותה, והתנצל בפניה שרצה לשאת אישה נוספת על פניה.
העין במרכז הח'מסה מסמלת את דמעתה של פאטמה.
הח'מסה והאסלאם:
יש הרואים בח'מסה את ההתייחסות לחמש מצוות היסוד באסלאם.
החוקר המוסלמי אחמד אלשמימרי احمد الشميمري אומר שהח'מסה מסמלת את חמשת הפסוקים בסוּרַת אלפַלַק سورة الفلق – פרשת השחר הבוקע בקוראן.
הסורה הזאת יחד עם זו הבאה אחריה (סורת א-נאס – سورة الناس – פרשת בני האנוש) נחשבות לסורות ששומרות ומגינות מפני עין הרע וכישוף, והן נקראות מֻעַוִדַ'תַאן – معوّذتان – שתי סורות המבקשות חסות מהאל.
האמונה היא שיהודי בשם לַבִּיד כישף בעזרת בנותיו את הנביא באמצעות חבל ובו אחד עשר קשרים. לאחר קריאת הפסוקים בשתי הסורות האלה (סה"כ אחד עשר פסוקים) הותרו הקשרים ומוחמד השתחרר מן הכישוף ונרפא מהמחלה הקשה שלקה בה.
הפסוק החמישי בסורת אלפַלַק מתייחס להגנה מפני עין הרע וקינאה:
وَمِنْ شَرِّ حَاسِدٍ إِذَا حَسَدَ
וַמִן שַרּ חַאסִד אִדַ'א חַסַד
(ישמרני האל) מפני הרוע של קנאי כאשר הוא מקנא.
במקום לקרוא את הסורה אנשים היו משתמשים בחַ'מְסַה כדי שתשמור ותגן עליהם מכל רע.
הח'מסה נפוצה במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
בלהג המצרי קוראים לה – חַ'מְסַה וַחַ'מִיסַה – خمسة وخميسة.
האמונה העממית היא שיש לקמע הזה כוח מאגי – סִחְרִי – سحريّ והוא יכול להגן מפני סכנות, מפני עין הרע ומפני תאונות דרכים.
לכן אנשים תולים ח'מסות בבית או במכונית, ויש נשים העונדות שרשרת עם ח'מסה על צווארן כדי לחוש מוגנות.
ואי אפשר בלי הביטוי הידוע השומר מפני האויבים:
חַ'מְסַה פִי עַיְן אלעַדוּ – خمسة في عين العدو – ח'מסה בעיניים של האוייב
ומי מתנגד לאמונה בכוחה המאגי של הח'מסה?
אנשי הדת יוצאים נגד הקמעות באומרם שזו אמונה טפלה וכפירה, וכי על האדם לשים מבטחו באללה כי רק האל יכול להגן עליו.
לאנשי עסקים:
טיפ חשוב למנהלים ולאנשי עסקים שנוסעים למרוקו – כאשר בן השיח שלכם המרוקאי "מחמם" אתכם את הקשר ומראה לכם משהו שראוי להתפעלות ולשבח (למשל, תמונה של ילדיו, בגד חדש או הצלחה מיוחדת שלו)
רצוי לומר מילות התפעלות כגון:
מַא שַאלְלַה
או – תְבַּארְכּלְלַה
במובן של "בלי עין הרע"
שיבין שאתם מפרגנים לו וחלילה לא "עושים לו עין" – ח'מסה עליו!!!
ובאותו הקשר של הח'מסה בואו נדבר קצת על עין הרע?
ואי אפשר לסיים בלי פתגם מתאים:
עידית בר – חוקרת ומרצה על החברה והתרבות הערבית
הרצאות – סדנאות – ייעוץ בין תרבותי
050-6289020
התמונה מתוך אתר אלמרסאל – المرسال
