חד גדיא – הקריקטורה השבועית של עידית

מתוך אתר עיתון הֵסְפְּרֵס هسبريس מרוקו

אזרחי מרוקו ממהרים לברוח בהמוניהם. מאז הודעת השלטונות על סגר בשמונה ערים נגועות בקורונה במרוקו החלה פאניקה. חג הקורבן בפתח. המרוקאים לא מוותרים על בילוי חופשת חג הקורבן (עֻטְלַת עִיד אלאַדְחַא) בחברת בני משפחותיהם.

כמה שעות לפני שהסגר נכנס לתוקפו ניסו תושבים רבים לצאת מן הערים בבהילות. בשל העומס בכבישים אירעו תאונות דרכים ונוצרו פקקי תנועה ענקיים. היו תושבים שבחרו לשלם למבריחים שיסייעו להם לעקוף את המחסומים של אנשי הביטחון. מאות אחרים פשוט העדיפו לצעוד כמה קילומטרים ברגל ולהתחמק מנקודות הביקורת.

משרדי הבריאות והפנים במרוקו הסבירו את ההחלטה הדרסטית בכך שרוב האזרחים מזלזלים בהוראות, הם לא שומרים על ריחוק חברתי -תַבַּאעֻד אגְ'תִמַאעִי – تباعد الاجتماعي ,לא עוטים מסכות – כַּמַאמַאת – كمامات,  ואינם משתמשים באמצעי חיטוי وسائل التعقيم – וַסַאאִ'ל א-תַעְקִים , דבר שגורם לעלייה משמעותית במספר החולים בקורונה במדינה.

האם רוב המרוקאים ייאלצו לחגוג השנה את חג הקורבן במתכונת משפחתית מצומצמת כפי שעשו בעִיד אלפִטְר?

ומה בקריקטורה?

נגיף קורונה עם חיוך מרושע אוחז בצווארו של סוחר בעלי החיים (כַּסַאבּ – كساب) וחונק אותו. הסוחר חונק את האזרח המרוקאי הפשוט שאין לו כסף לקנות כבש, והוא חונק את הכבש המיועד לשחיטה.

לי זה הזכיר את הפיוט "חד גדיא" ששרים בסיום ליל הסדר…

וירוס קורונה פוגע בכולם. כולם משלמים את המחיר. סוחרי הכבשים בהפסדים. ההיצע עולה על הביקוש. המחירים ממשיכים לרדת, ואילו מחירי המספוא דווקא עלו בשל הבצורת שהייתה בשנתיים האחרונות. כוח הקניה של האזרחים ירד בשל משבר הקורונה והם מצליחים בקושי להאכיל את בני משפחותיהם.

הרבה כבשים יינצלו השנה משחיטה…

הידעתם?

חג הקורבן נקרא גם אלעִיד אלכַּבִּיר – החג הגדול, והוא נמשך ארבעה ימים. לפי האסלאם הרקע לחג הוא סיפור העקדה של ישמעאל (אִסְמַאעִיל), שמבוסס על הסיפור המקראי של עקדת יצחק. כאשר התכונן אביו, אברהם (אִבְּרַאהִים), לשחוט את בנו התגלה אליו דבר אללה. הוא נצטווה להקריב כבש -כַּבְּש- كبش במקום ישמעאל. על כן, המוסלמים מקריבים ביום זה כבש, פרה או גמל. הם מחלקים את בשר הבהמה לבני המשפחה ולעניים.

מלך מרוקו לשעבר, המלך חסן השני ביטל את חגיגות חג הקורבן שלוש פעמים (!!!) בתקופת כהונתו: הפעם הראשונה היתה בשנת 1963. היה זה בשל "מלחמת החולות" – חַרְבּ א-רִמַאל – حرب الرمال שפרצה בין מרוקו לאלג'יריה. היא גרמה למצוקה כלכלית קשה במרוקו, ושחיטת הכבשים בוטלה באותה השנה. הפעם השנייה הייתה בשנת 1981 בשל בצורת- גַ'פַאף -جفاف שגרמה למותם של כבשים רבים. המלך קרא למרוקאים לא להקריב קורבנות בחג. אך, המרוקאים לא ויתרו על החג הקדוש, הם שחטו את הכבשים בסתר וחגגו בחיק משפחתם… הפעם השלישית הייתה  בשנת 1996. שוב בשל בצורת קשה שפקדה את המדינה.

עידית בר – מרצה על החברה והתרבות הערבית. חוקרת ובעלת בלוג הקריקטורה השבועית של עידית.

יש לכם כוח להשקיע בי?

אם אתם מכירים מרצים או בעלי עסקים שמחפשים לחדד את המסר ולמנף את העסק שלהם דרך הרצאה מנצחת

אשמח שתשלחו להם את סרטון האנימציה החדש שלי על ליווי מרצים או פשוט העבירו להם את מספר הטלפון שלי

0506289020: